שאלה:
הרב ממש קשה לי אני בת 17 ורוצה בעזרת ה' לבנות בית של תורה! אני באה מבית דתי.. ומתלבשת לא הכי בצניעות כאילו עם חצאית אבל לא לפי ההלכה.. היתי פעם ממש חזקה וירדתי אני ממש רוצה לחזור ולהתחזק אבל מרגישה שמשהו חסום כאילו שאני לא מסוגלת לצעוד.. אני פוחדת להיות לבד כי פעם שהיתי חזקה הרגשתי קשורה רק אל ה'! והיה לי כיף אבל הרגשתי כביכול שכולם יוצאים נהנים ואני לבד.. אני רוצה לחזור ומרגישה שאין לי ת'יכולת...

תשובה:
יש לך את היכולת , אין לך מספיק רצון , כשאדם רוצה משהו באמת , אף אחד לא יכול לעצור אותו , פעם מישהו אמר לי שהוא רוצה לחזור בתשובה ולא ממש מצליח , אז שאלתי אותו אם יש לו או הייתה לו חברה שהוא ממש אהב , הוא אמר לי: "כן" , ואז שאלתי אותו , האם היית מוכן לעשות בשבילה הכל? הוא אמר , הייתי מוכן למות בשבילה , אז אמרתי לו , אין הבדל בין בחורה לבין ה' יתברך , אם היית מוכן לעשות הכל בגלל בחורה שאהבת , עליך לעשות הכל גם למען ה' יתברך וגם אם קשה וגם אם לפעמים מרגישים לבד וגם אם לפעמים בא לנו למות , על הכל אפשר להתגבר כשאוהבים ועל זה אמר שלמה המלך החכם מכל אדם: "על כל פשעים תכסה אהבה".

עיון בתגובה הבאה יעזור לך מאוד צדיקה: "כל החברות שלי לא שומרות ורק אני כן"
לקריאת שאלות דומות בנושא לחצו כאן:"כל החברות שלי.... קריאה נעימה".






.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לכבוד הרב רביד שליט"א שמעתי לפני זמן רב שיש ענין בהדלקת נר לעילוי נשמת נפטר ואכן אנו מדליקים בבית בכל פעם נר לעילוי נשמות הצדיקים והקרובי משפחה. אך לפני זמן מה, שמעתי מרב מסויים שאמר בדרשה, כי כל הענין של הדלקת הנר זה היה בזמן חז"ל שאז לא היה להם חשמל והדליקו נר ולמדו לאורו. אך היום שיש חשמל זהו סתם סימלי כל ענין הדלקת הנר, ובמקום להדליק נר, לתת כמה פרוטות לבית כנסת שיושבים ועוסקים בו בתורה בלילה. ברצוני לדעת האם נתון זה נכון? האם באמת מיותר כל הדלקת הנרות לעילוי נשמת הצדיקים?!

תשובה:
אחי היקר, עם כל הכבוד לחכם היקר שדרש ברבים, בנר שמדליקים לעילוי נשמת הנפטר יש סודות גדולים ונפלאים ואל לנו למעט בערכו של הנר, מצד שני אין לאף אדם ספק שאדם שתורם לבניין בית כנסת , צדקתו עומדת לעד ומועיל הדבר לאורך זמן ולא רק לפרק זמן ממושך כפי שמועיל הנר.

לכן מצווה גדולה לתרום צדקה לבית כנסת וכיוצב' אך עניין גדול יש בסוד הנר
א) "לנשמה יש לה הנאה מן האור..." (בן איש חי, תורה לשמה, סימן תקכ')
ב) "ויאמר אדם בשעת ההדלקה שמדליק את הנר למנוחת נפש פלוני בן פלונית..."
ג) "באור הנר יש חמשה גוונים.. והם כנגד חמשת חלקי הנפש נרנח"י ויש לה הנאה בכך"
ד)  הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה (רבנו בחיי)
ה) בהדלקת הנר יש משום כפרה (מ"ב סי' תרי' ס"ק יב')
ו) נר מסמל את הקשר בין הנשמה לגוף, השלהבת מחוברת לנר כנשמה לגוף.
ז) כתב בספר בצל החכמה (חלק ד' סימן כט') "אילו היינו זוכים לרוח הקודש היינו
    מבינים ומשיגים הרבה דברי עתידות על ידי הדלקת נר של מצווה"
ח) מובא בספרי המקובלים שרצונו של רשב"י היה שכל אדם יביא נר וידליק לכבודו.
ט) האר"י הקדוש היה הראשון שזכה להדליק נר למאור בקבר הרשב"י ואנשי צפת היו
     נוהגים ליטול אש מאותה שלהבת לביתם וכל זמן שהייתה השלהבת דולקת בביתם
     הייתה אמונה שהבית שמור מן המזיקים ומזלו של אותו אדם מתהפך עליו לטובה.

לסיכום: הדלקת נר לעילוי נשמה מועילה מאוד בתנאי ש...
א) מדליקים את הנר ביום פטירת הצדיק
ב) מדליקים את הנר ואומרים לעילוי נשמת מי מדליקים אותו
ג) לומדים מעט תורה בזמן שהנר דולק (או לפחות בחלק מהזמן)
אך אין לאף אדם ספק שלימוד לעילוי נשמה מועיל הרבה יותר מהדלקת נר
כמו כן אין לאף אדם ספק שתרומת צדקה למוסדות תורניים לזכות הצדיק מועילה מאד

שאלות ותשובות נוספות בנושא:
א) האם נר נשמה שמדליקים ביום רגיל ולא ביום הפטירה עוזר בכלל?
ב) סיכום הלכות אבילות והיכן מדליקים נר נשמה?
ג) דבר נפלא שאפשר לעשות לעילוי נשמת הנפטרים זה לקבל קבלה לעילוי נשמתם
    בקרוב נאפשר זאת במדור ביקשת קיבלת בע"ה - לכניסה למדור לחצו כאן: "קבלה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב, אני מנסה להתחזק... אני יכולה לשמוע שיעורי תורה וללכת לבית הכנסת ולשמור שבת וכו'...אבל אם אין לי מישהו קרוב לדבר אתו יום יום ושיתמוך בי ויעודד אותי, אז אני ילך לאיבוד... אני מוכנה להתאמץ ולהשתדל כדי להתחזק, אבל לא לבד, אני צריכה איתי מישהו שידחוף אותי קדימה.... אפילו רק כדי לדבר איתו כל יום, אני רק צריכה שמישהו יקשיב לי ויבין אותי... ואין לי מישהו כזהה, מבין? ולבד זה קשה לי...אז מה אני יעשההה?? אין לי עם מי לדבר... ואני צריכה מישהו שיקשיב לי על בסיס יומי... אחרת אני אמעד...מה אני יעשה? תודה!

תשובה:
את לא צריכה מישהו, את צריכה מישהי ! את יכולה למצוא מישהי שתהיה איתך אם תהיי במסגרת של בנות שלומדות ואם אין לך את האפשרות הזאת אשתי תתן לך מספר פלאפון של חברותא, שתוכלי לדבר איתה על בסיס קבוע אם תרצי, אבל תנסי קודם לחפש מישהי דתיה ללמוד איתה בקביעות. צפי בקטע הבא: "לבד" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, עליתי לארץ בגיל 3 לפני יותר מ-15 שנה, במשך השנים הללו חייתי בתור יהודיה, חגגתי חגים הלכתי לבית כנסת צמתי ביום כיפור והכל לפי ההלכה בתי הספר היו דתיים. הבעיה היחידה היא שאמא שלי "נוצריה" ואבי יהודי, האם זה אפשרי שאני אצהיר שאני שומרת מסורת? הבנתי שלפי היהדות הרפורמית אני נחשבת יהודיה אבל אני לא כל-כך מבינה בנושא ... תודה!

תשובה:
אחותי היקרה, אם את רוצה להיות חלק מהעם היהודי באמת , עליך לעבור גיור כדת וכדין כפי שתקבע הרבנות הראשית  לישראל. כל גיור מטעם גורמים אחרים לא תופס במדינת ישראל. לכן אם חשוב לך להיות יהודיה טהורה אמיתית , תעברי גיור כדת וכדין
כל זמן שנולדת לאמא שאינה יהודיה אינך יהודיה , יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה.  

מה כולל תהליך הגיור כולל:
 מילה – כניסה לברית אברהם אבינו ולקהל ישראל (מיועד לגברים בלבד)
 טבילה – פעולה המשותפת לגברים ולנשים ומטרתה טהרה וקדושה
 קבלת מצוות – חובת קיום המצוות היהודיות (מיועד לשני המינים) – על פי התלמוד מדובר בהצהרה בלבד ואי-קיום המצוות אינו משפיע על תוקף הגיור.

נישואי תערובת אסורים מכל וכל ! ! !
הרפורמים - לא מחוייבים להלכה היהודית  - הם היחידים שמתירים נישואי תערובת
הקונסרבטיביים - מכבדים את ההלכה אך ביצעו בה שינויים שתתאים למודרניזציה
האורתודוקסיים - הם היחידים ששומרים בצורה קפדנית על ההלכה היהודית

מה ההבדל בין יהודים לרפורמים?
אמשול לך משל יפה ששמעתי מהרב זמיר הכהן , נניח שכולנו נהגים על אותו כביש , כל היהודים נוסעים לכיוון אחד אך משתמשים בנתיבים שונים , הרפורמים נוסעים בנתיב ההפוך ככל הגויים ולכן חדירה לנתיב שלהם תגרור תאונה קשה עם הרוגים קשים. בדיוק באותה מידה ששופט לא ישנה את חוקי התנועה ויתיר לנסוע באדום וכיוצב' , כך שום אדם אינו רשאי לשנות את חוקי התורה , הסמכות ההלכתית של חכמי ישראל אינה מקובעת , חז"ל מתאימים את ההלכה להתקדמות הדור, אך אינם משנים את חוקי חז"ל, למשל: אם בתורה כתוב שאסור להדליק אש ובתורה שבע"פ למדנו שחשמל הוא תולדה של אש , אזי כל מוצרי החשמל אסורים בשימוש ע"פ חז"ל. שלא כמו הרפורמים שהתירו להשתמש בכל מכשירי החשמל מבלי לייחס שום חשיבות לתולדה של אש, במילים אחרות הרפורמים כפרו בתורה שבע"פ ואינם נקראים יהודים. (אינם מכלל ישראל)

יש הבדל עצום בין יהודי חילוני לבין רפורמי !
חילונים -הם יהודים כשרים שמתחתנים כדת משה וישראל ומשמרים את מסורת אבותם
תינוקות שנשבו - רוב החילונים המצויים כיום במדינת ישראל לא מקיימים תורה ומצוות רק משום שלצערנו הרב המסורת לא הועברה אליהם בצורה קפדנית מדוייקת ונכונה, לעומ"ז חילוני שמתחתן שלא כדת משה וישראל (באישור הרבנות) אינו שונה מרפורמי.

הרחבה \ רפורמים:
בניגוד לחילוני שמוגדר כיהודי , הרפורמי לא מוגדר כיהודי , משום שאין דבר כזה יהודי רפורמי , יש "רפורמי" אבל לא יהודי רפורמי, כי יהודי חייב לקבל את כל חוקי היהדות גם אם בחר לא לחיות על פיהם , בדיוק כמו שנוצרי מקבל את הנצרות וערבי מקבל את האסלם ומכבד את חוקי האסלם. יהודי שלא מקבל את חוקי היהדות או שאינו חי על פי היהדות , לא יכול להיקרא יהודי, משום שמרגע שוויתר על חוקי היהדות , הרי שוויתר על יהדותו , לכן הרפורמים בעצם עקרו את עצמם מעם ישראל ובחרו לחיות בארץ ו\או בגולה עם תורה חדשה בדומה לנוצרים שקבלו על עצמם (ברית חדשה) תורת הרפורמים היא תורה חדשה שהוכתבה על ידי אותה קבוצה מתירנית מודרנית שבעצם בחרה לשכתב מחדש תורה שתתאים למודרניזציה, הכוללת חוקים שסותרים לחלוטין את חוקי התורה כפי שנמסרה למשה מסיני ומתירה לגוי להתחתן עם יהודי.

חלק מהמתירנות הרפורמית:
אין צורך לשמור שבת , מותר לחלל את השבת
אין צורך לשמור על הברית והעיניים , הזנות מותרת
אין צורך לעשות ברית מילה מותר להיות ערל ככל הגויים
אין צורך לאכול אוכל כשר מותר לאכול חזיר ככל הגויים
אין צורך להתחתן כדת משה וישראל מותר להתחתן עם גויים וכיוצב'

רקע כללי חשוב:
שורשיה של התנועה נעוץ בגרמניה של תקופת ההשכלה, עד אמצע המאה ה-19 כל היהודים שמרו על ההלכה בקפדנות, הלכה שנקבעה ע"פ חז"ל והועברה במסורת מאב לבן החל ממשה רבנו. בחינת: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע ויהושוע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה"

אנשי הכנסת הגדולה היוו בעצם את הסמכות העליונה כבר בימי בית המקדש השני.
עריכת התנ"ך הסתיימה בתקופת אנשי הכנסת הגדולה, עם היפסקות הנבואה.
לכן על דבר אמיתות תורתנו הקדושה לית מאן דפליג. (בקרב החוגים שלנו כמובן)

הרפורמים כופרים בתורה ולדעתם אין צורך לשמור על כשרות, שבת או ברית מילה, וגם אין צורך לשוב לציון (ירושלים) אותם שגרו בגרמניה ראו בברלין עיר בירתם והרפורמים שגרים בארה"ב טוענים שוושינגטון היא בירתם החדשה, כמו כן מותר לגוי להתחתן עם יהודי ואין צורך בגיור. הרב שמקדש את בני הזוג יכול להיות רב או כומר אין להתעקש.
הרבנים הרפורמים מתירים לנהוג בפריצות וזימה והם אף נותנים לגיטימציה למעשים חמורים שהתורה אסרה מכל וכל, רוב הרבנים הרפורמיים בכלל לא מחייבים לצום ביום כיפור, אינם מאמינים בתורה משמים וחלק נכבד מהם אפילו לא מאמין בא-לוהים.

הקונסרבטיביים טענו שהרפורמים הרחיקו לכת , לכן הם החליטו לנסות לשמר מעט את עיקרי הדת, הם ניסו לשמור קצת יותר על השבת,  ברית מילה וכשרות לכן בחוג הקונסרבטיבי , בבתי הכנסת יושבים בנים ובנות במעורב , בשבת מותר להשתמש ברמקול כדי שהציבור ישמע טוב יותר את קריאת התורה (בניגוד להלכה) מותר להגיע לבית הכנסת עם הרכב, בחוג הקונסרבטיבי נשים עולות לתורה ,

האורתודוקסים - הם יהודים שמרניים, שמקפידים על ההלכה היהודית, לדעתם הרפורמים והקונסרבטיביים הם הגורמים הישירים להתבוללות האדירה שיש בגולה,
בישראל גם הדתיים-לאומיים וגם החרדים הם חלק מהיהדות האורתודוקסית, ורוב המסורתיים בישראל רואים את עצמם כבעלי זיקה ליהדות האורתודוקסית. גם חילוניים שמקיימים טקסים דתיים כגון: ברית מילה, הלוויה, תפילה בבית כנסת ביום הכיפורים ועלייה לתורה בבר המצווה עושים זאת לרוב בהתאם לכללי ההלכה האורתודוקסית. 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
תוכן השאלה אני בת 28 נשואה 3 וחצי שנים עם בחור שלא רציתי להתחתן ובטלתי אירוסים והרבנים הפעילו עליי לחץ שהכל יהיה בסדר ושהם יעמדו בנינו לשלום בית והסכמתי להתחתן עד היום אני צועקת לרב שלנו שאני לא אוהבת אותו ושאני נגעלת ממנו והרב אומר לי שזה לא סיבה להתגרש והיום אני עם ילדה ואני בצער עמוק

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שכך נפל דבר, יותר מכל כואב לי שאת "נגעלת" מבעלך. אם אכן זה המצב לדעתי כדאי שתתייעצי עם אחד מגדולי הדור , זה באמת אחד מהמקרים הקשים יותר שנתקלתי בו השנה ואני חושב שחשוב מאוד שתיוועצי ברב מוצפי היות ואני איני מוסמך לטפל במקרה כזה מסובך.

אני לא רשאי לומר לך להתגרש אבל מצד שני אני לא יודע אם נכון שתחיי את חייך עם אדם שאת ממש נגעלת ממנו , אני לא יודע למה את נזכרת רק עכשיו אחרי שלוש שנים אבל אני בטוח שיש לך את הסיבות שלך. אם הרב שלך אמר לך שזו לא עילה להתגרש אני רואה לנכון להסכים עמו היות וסביר מאוד להניח שמדובר באדם ירא שמים שבקיא בהלכה, כמו כן אני חושב שבמקום לברוח מאחריות ראוי שתנסי לברר הדק היטב מה גרם לך להינשא לבחור.

מעולם לא שמעתי על מקרה שבו אשה נשאה לאשה גבר שהיא נגעלת ממנו כהגדרתך, לדעתי הצער שיש לך בימים אלו והמשברים שאת עוברת וחווה , גורמים לך מעט להקצין את המצב ולטעון שמלכתחילה לא אהבת אותו , אבל אני חושב שהיה לך רגש כלפיו , אחרת לעולם לא היית מוכנה לבוא עמו בברית הנישואין. אבל אם למרות הכל זה המצב ואת אכן נגעלת מבעלך זו באמת בעיה לא פשוטה, לא רק מבחינה הלכתית , גם מבחינה נפשית , אני לא יודע איך אשה מסוגלת לחיות 3 שנים עם אדם שהיא נגעלת ממנו , איך היא באה עמו במגע? איך הילדה חווה את כל מלחמת הרגשות בבית? מוזר.

בכל מקרה, כך הרמב"ם כתב בהלכות אישות פ"ד אין האישה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אישה בעל כורחה אינה מקודשת והיות והבעת את רצונך להינשא לבחור כדת משה וישראל הרי שקיבלת על עצמך את הנישואין. לא משנה ממה הדבר נבע, האם הדבר נבע מעצת הרבנים או מסיבות כאלה ואחרות , הסכמתך מהווה עדות (כאלף עדים) שהיה הדבר מרצונך. בנוסף פרי בטן הוא "פרי אהבה" - אם זכית לפרי בטן מבעלך, הילדה מעידה על אהבתכם , אם לא הייתה מעט אהבה , ספק אם חיבור כזה היה מוליד פירות.

אם כרגע יש ביניכם משבר , או אם המשברים לאורך השנים גרמו לך להגיע למצב של סלידה עד לרמות של להיגעל מבעלך , לדעתי זו באמת בעיה וראוי שתפנו אותה לחכם גדול ולא לאדם פשוט כמוני , אני יכול רק לברך אתכם בזכות זיכוי הרבים שתזכו להגיע לתובנות נכונות ולהחליט החלטות נכונות , זה באמת מקרה לא פשוט ואני מניח שאת ממש סובלת ונמצאת בצער גדול , יהי רצון שה' יתברך ישמח אותך ותהיי מאושרת.

לדעתי יש מספר אפשרויות לפתור את הסוגיה.
א. תנסו לברר הדק היטב , מהם הגורמים שהביאו אתכם למצב הזה?
ב. תנסי לחפש בבעלך דברים חיוביים ולא להיות כל הזמן שלילית וביקורתית. (תנסי)
ג. לדעתי את צריכה לפנות בדחיפות ליועץ נישואין ירא שמים כדי להציל את הנישואין.
ד. אם את ממש נגעלת ממנו ולא מסוגלת לבוא עמו במגע ,יתכן שיתירו לך להתגרש.
ה. אל תעשי שום צעד בלי להיוועץ באחד מגדולי הדור, או ברב מוצפי למשל.

את מוזמנת לעיין בתגובה הבאה ואולי ללמוד ממנה: "שלום בית ובעיות בזוגיות"

כדי לשאול את הרב מוצפי לחצי כאן: "קישורים לגדולי הדור - באתר אורלנוער" 
(בצד שמאל למטה יש קישור שמפנה לאתר של הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א)
במידה וזה לא יעבוד תנסי את הקישור הבא: "שליחת שאלה לרב מוצפי" 
אני מקווה שתקבלי מענה זריז ולא תיאלצי להמתין הרבה זמן, תשובותיו של הרב קצרות וקולעות, אבל לפחות תקבלי כיוון ועצה טובה כדי להמשיך מכאן ולהבא.

כל מה שנותר לי לעשות זה לברך אותך שתזכי לשמחה ולחיים מאושרים , אין לי עסק בנסתרות אבל קראתי מספר סיפורי מעשיות ודברי חכמה שם גילו חז"ל שבמקרים מסויימים של צער אשה בנישואין או בעיות קשות שיש לאשה בשלום בית , בד"כ מעידות על תיקון לא פשוט מגלגולים קודמים או פגם בגלגול הנוכחי במקרים מעין אלה ככל שקיבלה האשה באהבה את הדין והרבתה בתפילה, מן השמים ריחמו, אולם במקרה קיצוני כשלך שבו את ממש נגעלת מבעלך, קצרה ידי מלהושיע ורק גדולי הדור הם אלה שמוסמכים וראויים לתת מענה ופתרון הולם למצוקתך. השי"ת יהיה בעזרך אכי"ר. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:

רביד היקר, רציתי להגיד לך, שהאתר שלך הוא ממש מחזק, אני נהנה לגלוש בו מאוד, הזמן עובר בלי לשים לב כשאני גולש בו ! יישר כוח ! ועכשיו לשאלה: רביד היקר, התחלתי להתחזק לפני כשנתיים בערך, בעקבות בעיה רפואית (די קלה, לא מחלה חס"ו). אמנם זה היה מיראה ולא כל כך מאהבה, אבל הרגע זה ממש לא. דווקא עכשיו אני התחזקתי וממשיך להתחזק מאהבה. בכל מקרה, רביד, יש לי בעיה ממש קשה. לפעמים באות לי מחשבות לא טובות על גברים (איזה בושות...). כשהייתי קטן, בכיתה ד' בערך, לא הייתי בחברה כל כך דתית. היה דתי, בבית ספר דתי, אבל בוא נגיד שלמדתי עם בנות ולא דיברו כל כך יפה, ובקיצור - לא הייתה מסגרת דתית בבית, אלא רק בבית ספר (לדוג', הייתי רואה טלוויזיה ביום שישי, תוכניות של פריצות). ואז, הגיע האנטרנט, והתחלתי להיכנס לאתרי זימה של ''משכב זכר''. לאט לאט התמכרתי לזה, ומצאתי את עצמי בא הביתה ונכנס לאתרים כאלה כשאף אחד לא היה בבית או כשכולם ישנו. ברוך ה' (ותודה לאל !!) יצאתי מהאתרים האלה. וגם על פגם הברית ברוך השם הצלחתי להתגבר (בן פורת יוסף), למרות שלפעמים באים לי מקרי לילה. כשהתחלתי להבין שהמצב הזה לא יכול להימשך, התחלתי להרגיל את עצמי להסתכל על בנות, וזה די עבד. הייתי פולט זרע לבטלה במחשבה על נשים, מסתכל איפה שרק אפשר, לא עושה הנחות. למען האמת, הרגשתי שהתגברתי על מה שהיה. אבל עדיין היו מחשבות. זה אומר שכשנכנסתי לחטיבה (דתית, ללא בנות, עם תפילה, גמרא והכל), הכרתי שם ילד. והתחלתי לנסות לרצות אותו - לא הכוונה להיות ה''שפוט'' שלו, הכוונה היא שהתחלתי לעשות לו חשבון. לבשתי בבוקר בגדים וחשבתי מה הוא יגיד עליהם (איזה בושות !!!!!). ובנוסף על כך, שאצלנו בכיתה ילדים נוהגים לעשות שטויות, ואחד מהדברים היה גם לגעת אחד בשני בצחוק (אני חושב), וזה כלל לעשות מעשים לא הכי יפים (עם בגדים, לא צריך להגזים), גם עם הילד ההוא. ולמרות שצחקנו, התחלתי להפסיק גם עם זה, כי הבנתי שזה לא בריא ומטמא את הנפש. אבל עדיין, לפעמים קרה שפה ושם המשכנו לצחוק. וברוך ה', אותו הילד שניסיתי ''לרצות אותו'', ולהיראות ''גבר בעיניו'', כבר ירד לי מהעיניים, ממזמן קלטתי שהוא לא הכי דתי, והבנתי טוב מאוד שהוא חי בשקר גמור. כי בכל מקרה, לגעת אחד בשני בצורה לא מכובדת, זה מבייש ופשוט מעשה מבזה. באותו זמן דיברתי עם בנות. לא התחלתי באותו הזמן לדבר איתן, כי כבר מהיסודי דיברתי עם בנות. תמיד יצאנו, כל החבר'ה, מתי שלא הייתי הכי דתי, וצחקנו והכל. וכל הזמן, מה שהוכיח לי כביכול שאני ממש לא שונה מכולם בתחום המיני היה השז''ל, ההסתכלות, והדיבור. ברוך ה' הפסקתי עם השז''ל. אבל רביד היקר, יש לי פחד לפעמים. יש לי פחד שאני לא אצליח להקים משפחה בישראל. הכוונה היא, אני יודע שלעולם לא אבגוד בה' בצורה כזו שאני אקים בית שלא כהלכה. אבל זה ממש מציק לי ! מציק לי שאני הולך לשיעור תורה ושלא נדע היצר הרע הזה פתאום זורק מחשבות על הרב המבוגר שדורש (וזה כל כך מבייש ולא מתאים, כי אלו מחשבות בלי רגש בכלל !). אמנם במהרה אני משליך אותם, אבל אני מרגיש כאילו כל הבית כנסת יודע מה אני חושב. ובכלל, לפעמים אין את המחשבות האלה, ויש ביטחון שהכל יהיה בסדר, אבל הן באות לפעמים. - ובהפתעה (אני כותב לאחר יומיים שבהם היו לי 3 פעמים מקרי לילה ! וזה פשוט מוזר !) וזה מייאש. ובכלל, אני התחזקתי. התחלתי ללמוד גמרא גם בחופשים כשאין בית ספר, שיעורי תורה אצלי הם במקום הראשון, משתדל לקלל הרבה הרבה (!) פחות. אפילו אני רוצה לשמור נגיעה, והתחלתי. גם בשמירת העיניים ניסיתי להתחיל. אבל אני אומר לעצמי ''ומה יקרה אם ''תתנזר'' מבנות ? לא תיגע בהן, לא תסתכל עליהן ? אולי תתחיל בכלל להמשיך להימשך לגברים ?''. והמחשבה הזאת הורסת אותי. מה, אני צריך לשמור את העיניים גם מגברים ? זה נשמע ממש מצחיק, כי זה פשוט שטויות ! אבל היצר הרע הזה רוצה לאכול אותי מבפנים. ודווקא אני ממשיך להיתחזק, אני לא מתייאש. אבל ככה פשוט קשה להתקדש ! את האמת, לפני חודשיים אני התחזקתי בצורה כל כך מדהימה. הרגשתי כל כך קרוב לה', הרגשתי כאילו אני מוכן שכל מעשי יהיו אך ורק בשבילו. התחלתי להבין בצורה הגיונית שהעולם הזה הוא סתם, הוא לא העיקר. אבל עכשיו, כשיש לפעמים מחשבות, אני מרגיש כאילו אני לא אוכל לעבור את מלחמת גוג ומגוג, כאילו אני אדם מסריח, אדם שונה, וזה מאוד מצער אותי. פעם הייתי בוכה לה' בקלות, הייתי שומע דברי תורה ומרגיש כאילו אני יכול לפרוץ בבכי מהתרגשות. הייתי שם שירים מרגשים ברקע ובוכה לה', מספר לו על הצרות שלי, שר לו מכל הלב, מסתכל לשמיים ופשוט בוכה. היום יותר קשה לי לבכות לה', יותר קשה לי להתקדש. אני יודע שהדרך היחידה להיפטר ממחשבות תועבה על ידי שמירת עיניים. למען האמת, המחשבות על המין הגברי לא רבות, אבל איך אפשר לשמור את העיניים מגברים ונשים ביחד ?! זה פשוט הורס אותי ! אני כל כך אוהב את ה', כל כך רוצה להתקדש, כל כך רוצה להתקדם בעבודת ה', אני רוצה להיות חזק בתורה, אבל איך ?! איך אפשר לעשות את זה עם הבעיה הזאת ?! אני לפעמים מרגיש כאילו אני זבל. איזה מחשבות, שלא נדע. בכלל לא מתאימות. ואז אני בכוונה חושב על נשים, מחשבות זימה. רק כדי להשיב את הביטחון. אבל אני יודע שזה אסור. אני יודע שזה בורא מזיקים. ואני יודע שיהיה לי קרי מרוב כל הערבוב של המחשבות. אבל עדיין, אני לא מסוגל לחיות במחשבה כזאת, עם כל הדבר הזה של המשיכה ומיניות. למרות שאני אוהב נשים, אוהב להסתכל על בנות, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם המשיכה של היום תימשך גם למחר עם כל האיסורים של ההתרחקות מנשים. אני לא יודע מה היה עם המחשבות על הגברים (אני מתבייש לכתוב את זה). אני כל כך רוצה להתקדם !! ובכלל, שאני הולך לבית כנסת ושומע את הרב, פתאום באות לי מחשבות כפירה טיפשיות, כמו למשל: 'מי אמר שהרב לא טועה בדרך שלו ?'. או 'אולי כל העניין על המצוות הוא סתם משחק (חס''ו) ושלא נדע, זה קרה לי ביום כיפור, ובכיתי לה' שזה ייפסק ! אני כל כך מתבייש בעצמי. ובכלל, לפעמים אני רוצה ללכת לישיבה, ואני תמיד אומר לעצמי שגם אם אני לא אעבור השנה לישיבה, ואשאר בבית ספר שלי בו לומדים גמרא והכל, אני בטוח אלך לישיבה מתישהו, ולעולם לא אזניח את התורה. אבל אני יודע שעוד מעט יגיע משיח, ושהזמן אוזל. ואני אומר לעצמי שאני אתחזק לאט לאט, כי אם אני אעבור לישיבה ואני אתייאש – ''תפסת מרובה לא תפסת''. למרות שלפעמים אני בטוח שיש בי כוחות ללכת לישיבה, לפעמים בזמנים האלו, שאני לומד שעתיים-שלוש ביום (לא כולל שיעור תורה) – אין לי עוד כוח ללמוד גמרא, ואני עובר ללמוד להלכה. בכל מקרה, רביד היקר, אני מאוד מבולבל. מצד אחד, אסור להסתכל על נשים, לגעת, להרהר. וזה מקובל ומוסכם. מצד שני, איך אפשר עם המחשבות הטמאות האלה, על הגברים, בלי להשיב להם במחשבות על נשים ? הרי זה ממש קשה ! אני רוצה להקים בית עם משפחה חרדית, בלי טלוויזיה, בלי תועבות, בית של ה'. וקשה לי עם כל מיני מחשבות כפירה שבאות, ואני בטוח שזה יצר הרע שבוחן אותי. ולמרות שמבחינתי לעולם לא אנטוש את התורה, שהיא מספר אחד בשבילי וקודש קודשים, אני לא רוצה להרהר בהרהורים על קיום ה'. רביד, אני התחזקתי מאוד, קשה לי על כל המחשבות האלה. בבקשה רביד היקר, עזור לי. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לעשות, ומאוד מתבייש לפנות לרב על העניין הזה. דרך אגב, אני בכיתה ט', כמעט בן 15. מצטער על המכתב הארוך הזה, אני אבין אם לא תוכל להשיב. תהיה בריא, אתה אדם מדהים ועושה נחת לה' יתברך ! ישועה בקרוב !

תשובה:
וואו, קודם כל תרשה לי לציין שאתה בחור מדהים, אם הצלחת לפרט את כל החיים שלך בצורה כזאת בוגרת ולפרסם אותם כאן, סימן שאתה מיוחד, אני חושב שאין לך שום בעיה, אתה פשוט גבר להודות בשטויות שרצות לך ולעוד אלפי גברים בראש, היום הדור כל כך פרוץ ומבולבל, עם כל מצעדי הגאווה והסרטים שמכריחים את הנוער לראות כמו למשל "האח הגדול" כך שמעתי, הפכו שם את ה-"הומו" למוצלח ביותר, בשיחה שהייתה לי עם נער הוא העלה את הנושא וכאב לו אין עושים צחוק מהדתיים ומציגים אותם כטיפשים שעושים חילול ה' ואת ההומואים כמנצחים גדולים וחכמים ! בקיצור עם דור כזה ומניפולציות כאלה של התקשורת איך לא יהיו לאנשים מחשבות על גברים? בדור של הסרת שיער בלייזר לגברים, בדור של אתרי זימה של "משכב זכר" בדור שבו גברים מתחילים להתלבש כמו נשים, להתבסם כמו נשים וללכת כמו נשים, איך אפשר לא להימשך אליהם? חח הם אפילו מגדלים שיער ומטפחים את שרירי החזה, מה ההבדל היום בין גבר לאישה? אני יודע שזה נשמע עצוב, אבל אני כותב לך את כל זה רק כדי להוכיח לך שאתה שפוי לחלוטין, אני לא נותן לגיטימציה להימשך לגברים אני פשוט מודע לעובדה שזה לא קל ואני מבין אותך, היום נערים שלא נמצאים במסגרת טובה הולכים לאיבוד מהר מאוד, קשה מאוד לגדל ילדים בדור כזה, הסיכויים שהם ישרדו את "שואת המודרניזציה" אפסיים ! אלא אם כן סוגרים אותם בבית כל החיים ושנינו יודעים שזו לא המציאות, השבוע ביקרתי במקום חרדי ונוכחתי לשמוע שבחורות חרדיות הולכות לחטוא עם ערבים וחוזרות מאוחר בערב, נו.. זה לא דור אבוד? אבל אין מה לעשות, בדורו של משיח הפריצות תגדל כל כך בדיוק באותה מידה שהקדושה תגדל כל כך, לכן אדם חכם מנצל את העובדה שמחלקים קדושה ועולה למקום של קדושה כדי לזכות לספוג קדושה אבל אדם אחר שלא ממש התמזל מזלו נשאר במקומות שבהם הפריצות גוברת, להורים שלו לא אכפת כי אין להם מושג במה הנוער נכשל ולמה הוא חשוף ובסופו של דבר מה שנותר זה לאבד ילד בלי לדעת שהוא אבד !

טיפים להצלחה.

א. אל תתן ליצר הרע לבלבל אותך ולפתות אותך להתבונן בנשים בטענה שזה מציל אותך מראיה אחרת

ב. אל תעיז ללכת לישון בלי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה, זה יעזור לך הרבה – אל תוותר על זה !!!

ג. צא מהסרט שאתה "סוטה" כל המדינה כזאת אתה פשוט מספיק כנה ודוגרי להוציא את זה , אתה שפוי

ד. אתה עדיין צעיר, עבירה גוררת עבירה, הימנע מעבירות קשות כי אח"כ יהיה הרבה יותר קשה לצאת

ה. תכניס לך טוב טוב לראש, שככל שזה הופך להיות קשה יותר סימן שהגאולה קרובה יותר, בדוּק !!!

ו. אל תוותר תמשיך להילחם, הייתי אומר לך לקחת חבר טוב אבל במקרה שלך זה מסוכן חח סתם !!!

ז. תדבר עם ה' כל לילה, פתח את החלון ותספר לה' כמה קשה לך ותבקש עזרה, תוציא את זה בדיבור...

ח. תניח תפילין כל יום, זה ישרה עליך קדושה ! ותתפלל כל יום שתזכה לזיווג הגון בעתו ובזמנו !!!

ט. כשבאה לך מחשבה לא צנועה או לא טובה תדמיין שאתה מכניס את הראש שלך לתוך קרח שיתקרר

י. כשבאה לך מחשבה לא צנועה דמיין מהר את האותיות האלה י-ה-ו-ה מול עיניך (נקווה שזה יעזור)

לסיום: אני מברך אותך שכשיגיע הגיל, תזכה להקים בית כשר ונאמן בישראל ואני יכול להרגיע אותך ולומר לך שאתה אדם מדהים, מוכשר, רגיש, כנה, אין לי צל של ספק שתקים בית כשר ונאמן בישראל אני אפילו לא טורח לדאוג על זה חחח זה פשוט לי, מה שיותר מדאיג אותי זה שמירת העיניים שלך, לא מגברים, מנשים, היצר בלבל אותך ונתן לך לחשוב שאם תתבונן בנשים זה יציל אותך מלהתבונן בגברים אבל מי אמר שזה חמור מזה? שני הדברים חמורים מאוד, לכן מה שאני מציע זה שבלי שאף אחד ידע, לך למקווה כל יום שישי, זה יזרז את התהליך של הסרת הקליפות (כך ה' הבטיח) ובנוסף אל תוותר על תפילין וקריאת שמע שעל המיטה, תמסור על זה נפש ! אין דבר כזה שאתה עולה לישון בלי לקרוא מהסידור את כל הנוסח של קריאת שמע, יש לה כח עצום בעניין שהזכרת ואני מקווה שבעזרת ה' אם תעשה את מה שאמרתי לך תזכה שתוך 3 חודשים מהיום יהיו לך ישועות, המחשבה תתקדש יותר, יהיה הרבה יותר קל בשמירת הברית, יהיה הרבה יותר קל לא לחשוב על גברים והכי חשוב, יהיה הרבה יותר נעים להרגיש יהודי ששווה מליון דולר ולא יהודי שחי כיהודי אבל מרגיש זבל. מבחינתי אתה צדיק למרות כל מה שכתבת ! אבל תעשה מה שאמרתי לך... מקווה שהועלתי...

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני לא יודעת כל כך איך להתחיל..........אבל.אני אנסה בכל זאת , אני מקוווה שתוכל לענות לי , ואם לא תודה רבה בכל אופן .. לפני שנתיים וחצי התחלתי לחזור בתשובה ,היה לי שנתיים מדהימות הכל היה באהבה בשמחה היו נפילות וקשיים , אבל הקרבה לקב"ה כל כך נתנה לי כוח להמשיך.. אז הררגשתי שזה שאני שומרת נגיעה זה הדבר הכי מקסים שיכול להיות .. הצניעות הענווה ... ים מעורב הורדתי לגמרי .. לרקוד במעורב... וכ'ו ..והיום .. היום זה שאני שומרת נגיעה , נראה כמובן מאליו , לא יודעת .. הכל נראה כאלו .. נו אז מה זה לא כזה רציני , שטויות לגעת לא לגעת.. צניעות אני בכלל כבר.. חצאיות התקצרו .. ובאמת כואב לי .. אתמול לדוגמה הייתי בחינה , ואני לא יודעת , כל כך רצייתי לקום ולרקוד היה לי רצון כזה חזק.... ומשפחה אמרו לי לבוא וזה .. ופשוט הרגשתי רצון עז לקום היה לי כל כך חשק..אבל בסופו לש דבר קמתי כי דודה שלי אמרה לי לבוא.. וזה לא יפה.. קמתי רק עמדתי שם , פשוט לא הייתי מסוגלת לעשות את זה , ואחרי כמה דק' חזרתי למקום , אני לא יודעת , אני באמת לא יודעת...כל כך קשה לי בזמן האחרון הכל נראה לא משמעותי וטפל... אני כבר לא יודעת מה לעשות , התרחקתי מבורא עולם מאוד.. אני צריכה אותו קרוב אליי ...אני ממש מיואשת...... אתה עושה עבודה מדהימה אגב.. תודה רבה . מיכל ..

תשובה:
אוי מיכל מיכל, אני רוצה לשאול אותך שאלה, איך היית מרגישה אם היית מתחתנת עם בחור ובשנתיים הראשונות הוא היה אומר לך, אוי איזה אהבה יש לי אליך, קרבתך אליך בשנתיים האלה הייתה כל כך חשובה וטובה אבל אשתי היקרה, אחרי שנתיים שאנחנו ביחד הכל נראה לי מובן מאליו, אני לא מתרגש, פעם אחת כשהלכתי איתך לחינה בחורה ביקשה ממני שארקוד איתה, ידעתי שזה לא צנוע אבל אמרתי לעצמי מה זה משנה לגעת לא לגעת, בסוף היא ממש התעקשה אז הסכמתי למרות שראיתי שאת ממש בצער, לא רציתי להעליב אותה, זה לא יפה, אז קמתי, רק עמדתי שם, אבל אז הבנתי שאני לא מסוגל לעשות את זה אז חזרתי למקום מיד. אוי אשתי היקרה, כל כך קשה לי בזמן האחרון הכל נראה לא משמעותי וטפל... אני כבר לא יודע מה לעשות , התרחקתיממך מאוד.. אני צריך אותך קרוב אליי ...אני ממש מיואש...... אגב את עושה עבודה מדהימה... חח ועכשיו ברצינות,,, נו... מה היית אומרת לבעלך? חשוב לי לשמוע ! אחרי שתחשבי על המילים הנכונות שבהן היית משתמשת כדי לשכנע את בעלך לאהוב אותך ולא להרגיש מיואש ומשועמם, כי הכל כבר טפל, קחי את העצות שלך ותשתמשי בהן... טיפים ממני. א. לעולם אי אפשר לשמר את האהבה אם לא מעניקים, ככל שתעניקי לאבא שבשמים יותר תאהבי אותו יותר. ב. אם תישמעי לחוקים של אבא, הכל יהיה מעניין ומאתגר, אבל אם תרקדי כשאסור ולא תעבדי על האיפוק והסובלנות, לא תישאר לך סובלנות גם כלפי אביך שבשמים. ג. כמו שגבר שלא שומר מרחק מאשתו בזמן נידה ובסוף היא מאוסה עליו, כך מי שמתיר את הדברים האסורים ועושה מה שבא לו בסופו של דבר האמונה "מאוסה עליו". לסיכום: תבכי על המצב שלך, את אומרת לה' יתברך שתורתו הקדושה טפלה לך? סימן שיש לך קליפות שאת צריכה להסיר, הרבה קליפות שמונעות ממך ליהנות מזיו השכינה, התורה והמצוות אמורים להיות הדבר היפה והמרשים ביותר, אם את לא רואה את יופיין סימן שאת רחוקה מאותו זיו נפלא ! כדי לזכות להגיע אליו,,, צריך להתאמץ !!! בלי מאמץ לא תגיעי לשום מקום, אם זוג רואה שאין ביניהם אהבה הם חייבים להתאמץ ולנסות לשפר את המצב, אם שניהם לא יתאמצו ויוותרו אחד על השני, זה פשוט יוביל לגירושין ושניהם יסבלו !!! אל תתגרשי מהתורה הקדושה ומדרך אמותינו הקדושות, היהדות שווה כל מאמץ.. בטח ובטח איפוק מלרקוד... תמיד תחשבי עליך ועל בעלך, כמו עליך ועל ה' ותקבלי את כל התשובות לכל השאלות, בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד